לוחמה פסיכולוגית

🔴 החות׳ים מתגאים בתקיפות נגד סעודיה. אבל כשמתפרסם דיווח על כטב״מים באזור אחת הערים הקדושות לאסלאם - הטון משתנה.
ב-21 באוקטובר הודיעה הקואליציה הצבאית בהובלת סעודיה כי יירטה חמישה כטב״מים ששוגרו לעבר שטח הממלכה, בין היתר באזור העיר מדינה ובמחוז המזרחי.
אלא שבניגוד להודעות קודמות שבהן נטלו החות׳ים אחריות לתקיפות נגד יעדים סעודיים, הפעם פרסם דובר הכוחות החות׳יים, יחיא סריע, הכחשה מפורשת.
סריע טען שכוחותיו לא ביצעו באותו יום פעולות צבאיות לעומק סעודיה, ודחה את הדיווח על יירוט כטב״מים באזור מדינה כטענה שקרית שנועדה לפגוע בשמו של הארגון.
מדוע דווקא הדיווח הזה מעורר רגישות?
מדינה אינה עוד עיר סעודית. היא אחת הערים הקדושות ביותר לאסלאם, ובה מסגד הנביא מוחמד וקברו. פגיעה בעיר או יצירת איום כלפיה עלולות לעורר תגובה שלילית בקרב קהלים מוסלמיים רחבים.
הרגישות הזאת משמעותית במיוחד עבור החות׳ים, המבססים חלק מהלגיטימציה שלהם על מסרים דתיים ומציגים את פעילותם הצבאית כחלק ממאבק בשם האסלאם.
החות׳ים אף הצהירו בעבר כי אזהרותיהם כלפי התעופה במרחב האווירי הסעודי אינן כוללות את מכה ומדינה.
וכאן נמצאת הזווית התודעתית המעניינת:
ארגון חמוש עשוי להרוויח יוקרה בקרב תומכיו כשהוא תוקף שדה תעופה, מתקן נפט או יעד צבאי. אבל אם הוא נתפס כמי שמסכן עיר קדושה, אותה פעולה עלולה להפוך מנכס תעמולתי לנטל תדמיתי.
ייתכן שההכחשה החות׳ית נועדה למנוע בדיוק את הפגיעה הזאת בלגיטימיות הדתית.

🇮🇱 הלקח המודיעיני: כדי להבין את תפיסת ההרתעה של ארגון, לא מספיק לבדוק על אילו פעולות הוא לוקח אחריות. צריך לבחון גם מאילו פעולות הוא מתנער, אילו קהלים הוא חושש לאבד ואילו סמלים הוא מבקש להשאיר מחוץ למעגל הלחימה.

מקורות:
• רויטרס, 21.10.2026 - הכחשת החות׳ים והודעת הקואליציה הסעודית
• Yemen Press Agency, 21.10.2026 - הצהרת יחיא סריע בערבית, כולל נוסח ההכחשה
• AFP, 21.10.2026 - דיווח על יירוט חמשת הכטב״מים באזור מדינה ובמחוז המזרחי

לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה
t.me/lohama_psy

🔴 חצי טונה של חומרי נפץ, שני אנשי חיזבאללה שזומנו לחקירה, ומדינה אחת שנאבקת להוכיח שהיא הריבון בשטחה.

בלבנון מתפתח עימות חריג בין מוסדות המדינה לחיזבאללה, בעקבות תפיסת משלוח גדול של חומרי נפץ במחסום דהר אל-ביידר ב-8 באוקטובר. המשלוח, שהועבר ברכב לכיוון ביירות, נתפס בידי כוחות הביטחון הלבנוניים ושני חשודים נעצרו.
ב-20 באוקטובר הורה שופט לבנוני לזמן לחקירה שני אנשי חיזבאללה נוספים, בחשד למעורבות בהעברת המשלוח. למחרת דווח כי משרד המשפטים ביקש להביא לדיון בממשלה את העברת הפרשה למועצה המשפטית, הערכאה המטפלת בעבירות חמורות הנוגעות לביטחון המדינה.

אבל הסיפור האמיתי אינו רק חומרי הנפץ - אלא התגובה של חיזבאללה.
חבר הפרלמנט מטעם הארגון, חסן פדלאללה, אישר כי חומרי הנפץ שייכים לחיזבאללה, דרש להשיבם ולשחרר את העצורים. לטענת הארגון, מדובר באמצעים המיועדים לפעילות נגד ישראל.
וכאן מתחדדת השאלה המרכזית: האם מדינה ריבונית יכולה להחרים אמצעי לחימה של ארגון חמוש, כאשר אותו ארגון טוען שסמכותו הצבאית עומדת מעל סמכות המדינה?
מבחינה תודעתית, חיזבאללה מנסה לשמר משוואה ותיקה: נשקו אינו עניין פלילי או ביטחוני פנימי, אלא חלק מ״ההתנגדות״ לישראל. כך הוא מבקש להעניק לחימוש העצמאי שלו לגיטימציה שאינה תלויה בהחלטות ממשלת לבנון.
מנגד, עצם התקדמות החקירה והדיון המשפטי מאפשרים למוסדות המדינה להציג מסר הפוך: אין ריבונות אמיתית כל עוד ארגון חמוש רשאי להחזיק ולהעביר חומרי נפץ מחוץ למסגרת החוק.

🇮🇱 המשמעות לישראל: המבחן של לבנון אינו רק אם היא מסוגלת להצהיר על פירוק חיזבאללה מנשקו, אלא אם היא מסוגלת לאכוף את סמכותה כאשר הארגון מתנגד לכך בפועל.

מקורות:
• נהארנט, 21.10.2026 - בקשת משרד המשפטים להעברת הפרשה למועצה המשפטית
• AFP, 20.10.2026 - זימון שני אנשי חיזבאללה לחקירה ואישור הבעלות על חומרי הנפץ
• L'Orient Today, 10.10.2026 - דיווח מקורי על תפיסת המשלוח והמעצרים

לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה

t.me/lohama_psy

🔴 חזבאללה מאיים על צבא לבנון: ״פשיטה על מתקנינו תיחשב לתוקפנות ישראלית״

עימות פנימי בלבנון? חזבאללה מציב קו אדום בפני ממשלת לבנון ומאיים בעימות חמוש עם כוחות הביטחון.

על פי דיווח בעיתון הלבנוני ״אל-אח׳באר״, המזוהה עם חזבאללה, נשיא לבנון ג׳וזף עאון וראש הממשלה נואף סלאם הורו לצבא ולמנגנוני הביטחון להיערך לפעולות נגד תשתיות חזבאללה בדאחיה שבביירות, בבקעת הלבנון ובדרום המדינה.
בעקבות מידע שהגיע לארגון על כוונה לפשוט על דירות ומחסנים בדאחיה, העביר חזבאללה מסר חריף לגורמי הביטחון:
״כל ניסיון להיכנס בכוח למתקן של הארגון או לעצור אחד מבכיריו ייחשב לתוקפנות ישראלית, והתגובה תהיה בהתאם.״
לפי הדיווח, חזבאללה אף נקט צעדים בשטח שנועדו להמחיש את רצינות האיום, ובעקבותיהם החלו מפקדים בצבא ובמנגנוני הביטחון לקיים התייעצויות כדי למנוע עימות.

🔎 המשמעות האסטרטגית
האירוע ממחיש את אחת הבעיות המרכזיות של הריבונות הלבנונית: חזבאללה אינו מסתפק בסירוב למסור את נשקו, אלא מאיים להפעיל כוח נגד מוסדות המדינה אם ינסו לממש את סמכותם.

הנקודה המעניינת ביותר היא השימוש בישראל כמנגנון הרתעה פנימי: חזבאללה מבקש להגדיר פעולה של צבא לבנון נגד מתקניו כאילו הייתה מתקפה ישראלית. בכך הוא מנסה להרתיע את המדינה עצמה מלפעול נגדו.
אם הדיווח מדויק, מדובר באינדיקציה משמעותית להחרפת מאבקי הכוח בתוך לבנון, ולפער שבין רצון ההנהגה להשליט ריבונות לבין יכולתה לאכוף אותה.

🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה

📡 https://t.me/lohama_psy

🔴 אירופה, תתעוררי - האיום האסלאמיסטי אינו מתחיל ברחובות. הוא מתחיל ברעיון!

אירופה רואה דגלי פלסטין, דגל שלכל מקום שהוא מגיע מביא איתו כאוס, חורבן, טרור, פרעות וסמל מזוייף לדיכוי שמאפשר לנושא אותו לדקור את המארחים ולשרוף את מדינתם עד כדי הפגנות ופרעות בדמות אינתיפאדה - אבל האם אירופה מבינה את האידאולוגיה של הארגונים הפועלים בתוכה מקדמים בגלוי?

במשך שנים הסבירו לאירופים שהכול קשור לישראל. שהזעם ברחובות הוא תוצאה של המלחמה בעזה. שהפתרון הוא עוד לחץ על ירושלים, עוד גינוי של ישראל ועוד ניסיון לפייס את המפגינים. הגדיל בטיפשותו מקרון לשדר לאומה שהכל בגלל המלחמה עם איראן, אבל מה עושים כשהדרישה אינה נסיגה ישראלית, הפסקת אש או הקמת מדינה פלסטינית?
מה עושים כשהדרישה היא ח׳ליפות?
בנובמבר 2025 אסרה גרמניה את פעילות Muslim Interaktiv ארגון אסלאמיסטי שפעל בעיקר בקרב צעירים, בין היתר באמצעות הרשתות החברתיות. משרד הפנים הגרמני קבע כי הארגון פעל נגד הסדר הדמוקרטי, התנגד לישראל ולערכי המערב ושאף להקמת ח׳ליפות עולמית שבה השריעה היא החוק העליון, ח׳ליפות עולמית!!! לא עוד מסגד. לא עוד הכרה בחג דתי. לא עוד דרישה לשוויון אזרחי. חזון להחלפת שיטת השלטון. וכדי להבין מדוע החזון הזה אינו רק סיסמה, צריך להכיר כמה מושגים מהמסורת האסלאמית:

דאר אל-אסלאם - دار الإسلام
במשפט האסלאמי הקלאסי, המונח מתאר את המרחב שבו חל השלטון האסלאמי.
דאר אל-חרב - دار الحرب
מונח היסטורי המתייחס למרחבים שמחוץ לאותו סדר שלטוני.

לחלוקה הזאת שאיפה להרחיב את תחום השלטון האסלאמי באמצעות ג׳יהאד. תנועות ג׳יהאדיסטיות ואסלאמיסטיות קיצוניות בהחלט משתמשות במורשת הרעיונית הזאת. מבחינתן, הדיון אינו מסתיים בשאלה אם מדינה אירופית מאפשרת חופש דת-השאלה היא מי הריבון. האם הריבונות נתונה לעם, לפרלמנט ולחוקה? או שהחוק הדתי, השריעה, עומד מעל רצון האזרחים? זהו עימות בין שתי תפיסות פוליטיות שאינן מתיישבות זו עם זו כאשר אחת מהן מבקשת לכפות את שלטונה על האחרת. והנה החלק שאמור להדאיג במיוחד את האירופים:  איראן כבר משתמשת בזירה הפלסטינית כדי לקדם השפעה על אדמת אירופה.
המודיעין הפנימי של מדינת הסן בגרמניה הזהיר מפני הפגנות יום אל-קודס בפרנקפורט, שמאחוריהן פועלים גורמים בעלי קרבה אידאולוגית למשטר האיראני. לפי המודיעין הגרמני, ההפגנות משווקות לעיתים תחת כותרות כלליות כגון ״לעצור את המלחמה״ או ״לשחרר את פלסטין״. הכותרות האלה יכולות למשוך גם משתתפים פרו-פלסטינים שאינם מזדהים עם המשטר האיראני.
אבל בתוך אותן הפגנות, כך מזהירים הגרמנים, מופיעים גם סמלים של הנהגת איראן ומסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. זה כבר לא ויכוח תאורטי על הקוראן. זו פעילות השפעה שהמודיעין האירופי עצמו מתעד. וזו בדיוק הבעיה:
האירופי הליברלי רואה הפגנה למען זכויות אדם אבל גורם אסלאמיסטי קיצוני רואה באותה הפגנה הזדמנות לגיוס תומכים, להרחבת השפעה ולהפצת מסר פוליטי-דתי.
במשך שנים ישראל מזהירה מפני ארגונים שהעוינות שלהם כלפיה אינה מסתכמת בסכסוך על גבולות. חמאס אינו מסתיר את זהותו האסלאמיסטית. המשטר האיראני אינו מסתיר את תפיסתו המהפכנית. וארגונים הקוראים לח׳ליפות באירופה אינם מסתירים את יעדם הפוליטי. אפשר להתווכח עם ישראל, אבל אי אפשר להמשיך להסביר כל ביטוי של אסלאמיזם קיצוני כאילו הוא נולד בגלל ישראל. ויותר מכך, הבעיה הזאת לא תיעלם אם ישראל תחתום מחר על הסכם מדיני ותמסור את כל שטחיה לעם הממוצא.
אירופה, תתעוררי.
הסובלנות שלך היא כוח - אך היא כלי שלא מתאים ללוח המשחקים העכשווי - היא אינה תחליף להבנת האידאולוגיה של מי שמבקש לבטל אותה.
חופש הדת שלך הוא הישג - אבל הוא אינו מחייב אותך להעניק חסינות לארגונים המבקשים לכפות שלטון דתי.
והמאבק באנטישמיות אינו יכול להסתיים בגינוי סמלי, בזמן שגורמי השפעה של משטרים עוינים משתמשים ברחובות אירופה כבמה למסרים שלהם.

🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה

📡 https://t.me/lohama_psy

📄 הדוח המלא | השיח הלבנוני בעקבות פיצוץ הנפל ברכס רמים

תקופת מחקר: 12–18 באוקטובר 2026 | OSINT

🔁 רוצים לשתף? העבירו את הפוסט או את הקישור לערוץ. בבקשה אל תפיצו את הקובץ מחוץ לערוץ.

© כל הזכויות שמורות ל"לוחמה פסיכולוגית"


🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה

📡 https://t.me/lohama_psy

🔴 כמאל עדוואן - כשהקרב על בתי החולים בעזה עובר מטענות לתיעוד

במשך שלוש שנים אחד הקרבות התודעתיים הקשים ביותר סביב המלחמה בעזה מתנהל סביב בתי החולים.
ישראל טוענת שחמאס מנצל אותם לפעילות צבאית.
חמאס והמערכת הרפואית בעזה טוענים פעם אחר פעם שמדובר בתעמולה שנועדה להצדיק תקיפות.
עכשיו כמאל עדוואן הופך למקרה מבחן מעניין במיוחד.
ב-7 באוקטובר הודיע צה״ל כי שני פעילי חמאס יצאו מהמתחם, וכי אחד מהם הטמין מטענים שהובאו מתוך בית החולים.
חמאס הכחיש לחלוטין.
ארבעה ימים לאחר מכן פרסם צה״ל תיעוד נוסף שלדבריו מציג חמושים הפועלים בשטח בית החולים, וטען כי המקום משמש כיום כמרפאה בשעות היום - ובמקביל כמוקד לפעילות מבצעית ולשיקום יכולות חמאס. גם לאחר פרסום הסרטונים בית החולים הכחיש כל פעילות צבאית וקרא לחקירה בינלאומית.
וכאן מתחילה השאלה המעניינת מבחינת לוחמה פסיכולוגית - מה קורה כששני הצדדים כבר אינם מתווכחים רק על הפרשנות - אלא על המציאות עצמה?
עבור חמאס, בית חולים הוא נכס תודעתי כמעט מושלם, אם ישראל נמנעת מלפעול בו - המרחב מוגן יחסית.
אם ישראל פועלת בו - התמונות של חולים, צוותים רפואיים ומבנה רפואי הופכות מיד לחומר בינלאומי בעל עוצמה עצומה.
ואם ניתן לבצע ממנו פעילות צבאית במקביל לפעילות רפואית - נוצר מצב שבו אותה תשתית יכולה לשרת גם צורך מבצעי וגם מאבק לגיטימציה.
זו בדיוק הסיבה שהדין הבינלאומי מעניק לבתי חולים הגנה מיוחדת - וגם אוסר לנצל את ההגנה הזאת לצרכים צבאיים.
ה-ICRC מבהיר שבית חולים המשמש בסיס לפעילות צבאית, מחסן נשק או מסתור ללוחמים עשוי בתנאים מסוימים לאבד את ההגנה המיוחדת שלו, אך גם אז חלות על הצד התוקף חובות מחמירות של אזהרה, מידתיות וזהירות.

📌 ומה המשמעות מבחינת ההשפעה?
התיעוד החדש עשוי להיות חשוב פחות לציבור הישראלי - שכבר מכיר את הטענה - ויותר לקהל הבינלאומי. אבל כאן ישראל עדיין מתמודדת עם בעיית אמינות מוכרת:
כל עוד הסרטונים מגיעים רק מהצבא ואינם מלווים במידע שמאפשר אימות עצמאי, עורכים זרים ימשיכו לכתוב:
״Israel says״.
וזה אולי הלקח החשוב ביותר מהאירוע: בעידן של דיסאינפורמציה, לא מספיק שיהיו לך ראיות. הראיות צריכות להיות בנויות כך שגם מי שלא מאמין לך יוכל לבדוק אותן בעצמו.


🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה
📡 https://t.me/lohama_psy

🔴 לא רק נפט ובסיסים - איראן מסמנת את ״המוח הדיגיטלי״ של המפרץ

האיום האיראני החדש מתחיל לקבל צורה. בסוף השבוע אמר מוחסן רזאא׳י, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, כי במקרה של מלחמה נוספת, טהראן עשויה להרחיב משמעותית את רשימת המטרות שלה והפעם הוא לא דיבר רק על בסיסים צבאיים או מתקני נפט, הוא דיבר במפורש על: כבלי תקשורת, מרכזי נתונים ומתקני בינה מלאכותית.
לדבריו, במרחב המפרץ קיימים נכסים דיגיטליים בשווי של יותר מ-2 טריליון דולר שעד היום לא נכללו, לטענתו, בין יעדי איראן אבל ביממה האחרונה המסר כבר התחיל להתגלגל בתוך המערכת האיראנית - תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, החלה להסביר מדוע מתקני AI יכולים להפוך לכלי לחץ על ארה״ב, עורך ״כיהאן״, המזוהה עם לשכת המנהיג העליון, הלך צעד נוסף ותמך בפגיעה בכבלי הסיבים האופטיים העוברים באזור, בטענה שהם מהווים מנוף אסטרטגי מול וושינגטון, במקביל, הופיעו בפרסומים איראניים שמות של חברות טכנולוגיה באיחוד האמירויות, ובהן G42, ח׳זנה, Presight, AIQ ו-MGX, תחת הכותרת ״יעדים פוטנציאליים חדשים״.
זו אינה רשימת מטרות צבאית רשמית אבל עצם המעבר מאיום כללי לדיון פומבי בחברות ספציפיות הוא התפתחות תודעתית מעניינת בפני עצמה.
ולמה דווקא AI?
כי המפרץ עובר בשנים האחרונות שינוי עמוק.
אבו דאבי בונה יחד עם חברות אמריקאיות את Stargate UAE - מרכז AI ענק בהיקף מתוכנן של 1GW, בתוך קמפוס אמריקאי-אמירתי של 5GW
OpenAI,
NVIDIA,
Oracle,
Cisco
, SoftBank
, Microsoft
ו-G42 הן חלק מהאקוסיסטם הזה.
מיקרוסופט לבדה התחייבה להשקעות של יותר מ-15 מיליארד דולר באמירויות.
כלומר, אם בעבר הנפט היה הנכס האסטרטגי המרכזי של המפרץ, איראן מנסה להכניס למשוואת ההרתעה גם נכס חדש והוא כוח מחשוב.
🧠 ומכאן גם הזווית התודעתית - האיום אינו חייב להתממש כדי לייצר אפקט מכיוון שאם חברות טכנולוגיה מתחילות לחשב מחדש סיכון, אם ביטוח תשתיות מתייקר, אם נדרשות השקעות הגנה נוספות ואם ממשלות המפרץ מתחילות לשאול האם אירוח תשתיות אמריקאיות הופך אותן למטרה - איראן כבר השיגה חלק מהמטרה הפסיכולוגית.
זה דומה למנגנון שראינו עכשיו מול התעופה הסעודית: לא חייבים לסגור את המרחב - מספיק לגרום למי שמשקיע בו לחשוב פעמיים.
והמסר האיראני למדינות המפרץ יכול להיות מתורגם בערך כך: השותפות שלכם עם ארה״ב אינה רק נכס - היא עלולה להפוך גם לחשיפה.
זו עדיין הרתעה באמצעות איום, לא תוכנית תקיפה מאומתת אבל עצם העובדה שהשיח האיראני עבר בתוך יממה מאמירה של בכיר, להצדקה אידאולוגית, להסברים כלכליים ולשמות חברות - הופכת את הנושא לאחד האיתורים התודעתיים המעניינים כרגע באזור.



🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה
📡 https://t.me/lohama_psy

🔴 עצם אחד, גזרה שלמה בכוננות - והלבנונים כבר עושים מזה סיפור (בתמונה: הערכות של "צוות לוחמה פסיכולוגית", כל הזכויות שמורות) אמש, סמוך לשעה 20:00, הופעלה התרעה על חדירת כלי טיס עוין בגזרת ערב אל-עראמשה שבגבול לבנון. תצפיות צה״ל זיהו עצם אווירי בלתי מזוהה…

🔴 ״מצור אווירי״ בלי לשלוט בשמיים? החות׳ים מתחילים לייצר אפקט אסטרטגי על התעופה הסעודית

עד לפני כמה ימים אפשר היה להסתכל על התקיפות החות׳יות נגד נמלי התעופה בסעודיה כסדרה של אירועים צבאיים, הערב כבר מתחילה להצטייר תמונה אחרת - החות׳ים לא השתלטו על המרחב האווירי הסעודי, ואין ״מצור״ במובן הצבאי הקלאסי. אבל הם מנסים לייצר משהו שדומה לו מבחינת התוצאה - לגרום לחברות תעופה, נוסעים, אנשי עסקים ורגולטורים להתייחס לחלקים מהמרחב האווירי הסעודי כאזור שאולי פשוט עדיף לא להיכנס אליו, והם גם אומרים את זה בגלוי.
דובר הכוחות החות׳יים יחיא סריע הזהיר חברות תעופה, עובדים ונוסעים משימוש בנמלי התעופה ובמרחב האווירי הסעודי, למעט מכה ומדינה, והציג את המשוואה החות׳ית במילים: ״שדה תעופה מול שדה תעופה - מצור מול מצור - הסלמה מול הסלמה״. כלומר, ה״מצור״ אינו רק פרשנות מבחוץ - הוא חלק מהמסר שהחות׳ים עצמם מנסים לקבע.
נוסף לכך מרכיב חשוב: למרות שנמל המלך ח׳אלד כבר מושבת, החות׳ים הודיעו שוב על שיגור טיל בליסטי לעברו. סעודיה הודיעה כי הטיל יורט, אבל מבחינה תודעתית, עצם המשך הירי לעבר נמל שכבר סגור מסייע לשמר את אי הוודאות לגבי מועד פתיחתו מחדש. - וכאן מתחיל האפקט להיות מדיד.
נמל התעופה של ריאד אמור להישאר סגור עד 17 באוקטובר בשעה 21:00 GMT. ביום ראשון בוטלו 99.7% מהטיסות המתוכננות ממנו, וליום שני העריכה Cirium שכ-60% מהטיסות יבוטלו. יותר משליש מהטיסות המתוכננות בכלל סעודיה לא היו צפויות לפעול היום, אבל המספרים המעניינים באמת מתחילים להיות אלה של חברות התעופה:
לופטהנזה השעתה את הטיסות לריאד עד 16 באוקטובר. אייר פראנס האריכה את ההשעיה עד סוף החודש. פיליפין איירליינס השעתה את הקו עד 29 בנובמבר, וקתאי פסיפיק דחתה את חזרת הקו הונג קונג-ריאד עד סוף ינואר 2027. הסימן אולי המשמעותי ביותר מגיע מדלתא: החברה, שתכננה לפתוח קו חדש מאטלנטה לריאד, דחתה את ההשקה עד מרץ 2027.
זה כבר לא ביטול של טיסה בגלל אירוע נקודתי - זו התחלה של השפעה על תכנון רשת הטיסות חודשים קדימה. זה כבר שונה מביטול טיסה בגלל אזעקה - כאשר חברה דוחה קו חדש בחמישה חודשים, האיום מתחיל להשפיע לא רק על הפעילות של היום - אלא על תכנון הרשת של מחר ופה החות׳ים נוגעים באחת מנקודות הרגישות המרכזיות של Vision 2030.
אסטרטגיית התעופה הסעודית אינה רואה בנמלי התעופה רק אמצעי להגיע לסעודיה. היא מתכננת להפוך את ריאד וג׳דה לשני hubs בינלאומיים ארוכי טווח, להגיע ל-330 מיליון נוסעים בשנה, יותר מ-250 יעדים ו-4.5 מיליון טונות מטען אווירי עד 2030. בריאד עצמה מתוכנן נמל המלך סלמאן הענק, עם יעד לקיבולת של 100 מיליון נוסעים כבר ב-2030 ו-185 מיליון ב-2050. ה-PIF מגדיר אותו במפורש כאמצעי להפוך את ריאד לצומת עולמי של תחבורה, מסחר ותיירות בין אסיה, אפריקה ואירופה ולכן התקיפות פוגשות את סעודיה בדיוק במקום שבו היא מנסה לשנות את זהותה הכלכלית. לא רק נפט אלא
תיירות.
כנסים.
חברות בינלאומיות.
נוסעי קונקשן.
מטען אווירי.
ומעמדה של ריאד כעיר שבה מנהל מערבי אמור להיות מסוגל לנחות בבוקר, לעשות עסקים ולחזור בערב. כבר היום נראים ההדים מחוץ לשדה התעופה: מנכ״לים של ExxonMobil, TotalEnergies, Shell, Chevron ו-BP שהיו אמורים להשתתף בכנס האנרגיה WPC בריאד נעלמו מלוח הדוברים. BP הסבירה במפורש כי שיבושי הנסיעות מנעו השתתפות פיזית. סעודיה, מצדה, התעקשה לקיים את האירוע - חלק ממסר נגדי של רציפות ועמידות וזאת אולי זירת התודעה המעניינת ביותר כרגע: החות׳ים אומרים - אנחנו יכולים להפוך את שמי סעודיה לזירת מבצעים ואילו ההסעודים משיבים בהתנהגות - המדינה ממשיכה לעבוד, הכנסים מתקיימים ואנחנו לא מתקפלים, אבל באמצע נמצאים שחקנים שאין לריאד או לצנעא שליטה מלאה עליהם - חברות התעופה, חברות הביטוח, מנהלי הסיכונים והמשקיעים.
אם הם מחליטים לא להגיע, האפקט נוצר גם בלי שהחות׳ים יפילו מטוס אחד נוסף, וזה ההבדל בין פגיעה צבאית להשפעה אסטרטגית.
טיל יכול לגרום נזק לכמה שעות. תחושת סיכון יכולה לשנות לוחות טיסות לחודשים.
צריך גם לשמור על פרופורציה: סעודיה אינה מנותקת מהעולם. ג׳דה ונמלים נוספים ממשיכים לפעול, ולכן מוקדם לקרוא למצב ״מצור אווירי על סעודיה״ כעובדה. המונח המדויק יותר כרגע הוא אפקט של מצור אווירי חלקי, בעיקר סביב ריאד, לצד ניסיון חות׳י מוצהר להרחיב אותו לנמלי תעופה נוספים אבל אם התקיפות יימשכו, השאלה החשובה כבר לא תהיה רק ״כמה טילים יורטו?״ השאלה תהיה:
כמה חברות תעופה החליטו שהן לא מוכנות יותר לקחת את הסיכון? וזה בדיוק המקום שבו נשק ארוך טווח הופך גם לנשק תודעתי וכלכלי.

לוחמה פסיכולוגית
מודיעין גלוי | מחקר נרטיבים | הערכת מצב

📲 https://t.me/lohama_psy
https://t.me/lohama_psy

🔴 עצם אחד, גזרה שלמה בכוננות - והלבנונים כבר עושים מזה סיפור

(בתמונה: הערכות של "צוות לוחמה פסיכולוגית", כל הזכויות שמורות)

אמש, סמוך לשעה 20:00, הופעלה התרעה על חדירת כלי טיס עוין בגזרת ערב אל-עראמשה שבגבול לבנון. תצפיות צה״ל זיהו עצם אווירי בלתי מזוהה, כוחות הוקפצו, כלי טיס השתתפו בסריקות והגזרה נכנסה לכוננות מוגברת והרשתות הישראליות כמנהגיהם בקודש מעלים השערות ומפיצים ים של פייק על אירוע מורכב וכו'...אלא שגם לאחר שעות של סריקות, לא פורסם זיהוי חד-משמעי של העצם. התמונה של העצם שחדר לכאורה שהחלה להסתובב ברשתות רק הוסיפה לתעלומה.

אז מה בעצם רואים בתמונה?
העצם נראה כגוף בוהק, עגול ומטושטש, עם פס כהה לרוחבו ומבנה לא ברור בחלקו התחתון. לכאורה, משהו שמזכיר בלון או רחפן, אבל יש גם הסבר טכני אחר: העצם צולם באמצעות מערכת תצפית תרמית בהגדלה גבוהה. במערכות כאלה, עצם שאינו ממוקד, מקור אור מרוחק או אפילו הפרעה אופטית סמוכה לעדשה יכולים לקבל צורה מעוותת שאינה משקפת את המבנה האמיתי שלהם, כלומר, ייתכן שאנחנו מנסים לפענח צורה שנוצרה בחלקה בגלל אופן הצילום, ולא בגלל צורתו של העצם עצמו.

ומה שמעניין במיוחד הוא מה שקרה בצד השני של הגבול - גם הבוקר נמשך סיקור האירוע בערוצים לבנוניים, לרבות ערוצים המזוהים עם ציר ההתנגדות. לפי המעקב אחר הפרסומים, הערוצים עסקו בהרחבה בפעילות צה״ל בגזרה והפיצו גם את התמונה המסתורית.
גם אם בסופו של דבר יתברר שמדובר בבלון, בשקית או בהפרעה אופטית, התגובה הצבאית כבר התרחשה - והסיקור התקשורתי בעקבותיה כבר נוצר! זהו בדיוק האתגר שמציבה אי-ודאות במרחב ביטחוני רגיש: מערכת ההגנה אינה יכולה להרשות לעצמה להניח שעצם לא מזוהה הוא תמים, ולכן היא נדרשת להגיב גם כשהמידע חלקי. מנגד, עצם התגובה עשויה להפוך לחומר גלם עבור גורמים המבקשים להציג את ישראל כדרוכה, מאוימת או כמי שנאלצת להפעיל כוחות רבים מול איום שמהותו אינה ברורה.
כך נוצר פער בין ההיגיון המבצעי לבין האופן שבו האירוע מוצג בתקשורת: מה שמבחינת צה״ל הוא ניהול סיכונים הכרחי, יכול להיות מוצג מעבר לגבול כסיפור על בהלה או חוסר ודאות. חשוב להדגיש: אין בשלב זה ראיה שהעצם שוגר במכוון לצורך הסחה, לבחינת מערכות הגילוי או כחלק ממבצע השפעה.

אבל האירוע ממחיש היטב כיצד גם בלי לדעת מה חדר, אפשר להפוך את התגובה לחדירה עצמה לסיפור התודעתי המרכזי.



🧠 לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה
📡 https://t.me/lohama_psy

🔴 שלוש שנים ל-7 באוקטובר: איך העולם הערבי זוכר את היום הזה?

דו"ח מחקר מיוחד של צוות לוחמה פסיכולוגית

צוות לוחמה פסיכולוגית חקר את השיח בתקשורת הערבית, ברשתות ובסקרי דעת הקהל סביב יום השנה השלישי. כמה ממצאים:

▪️ רק 20% מהפלסטינים חושבים היום שחמאס ניצח (לעומת 39% לפני עשרה חודשים)
▪️ תקשורת המפרץ ומצרים כבר לא מציגה את 7 באוקטובר כהישג, אלא כ"רעידת אדמה" וכאסון
▪️ בתוך המחנה הפלסטיני: פתח דורש מחמאס "להתנצל על האסון"
▪️ ובכל זאת, 72% מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו לפני נסיגה ישראלית
▪️ גם חזבאללה מודה: "הוויכוח לא הוכרע"

📄 הדוח המלא מצורף: 11 נרטיבים מרכזיים עם ציטוטים מקוריים בערבית, קווי השבר בעולם הערבי, מה השתנה בשלוש שנים ומה המשמעות לישראל.

© כל הזכויות שמורות לצוות לוחמה פסיכולוגית. אין להעתיק או להפיץ ללא אישור. ציטוט מותר רק עם ייחוס מלא: "לפי צוות לוחמה פסיכולוגית".

___________
לוחמה פסיכולוגית - מעקב אחר תודעה, השפעה ונרטיבים

https://t.me/lohama_psy

גארי קספרוב, אלוף העולם לשעבר בשחמט, משתף פוסט של משתמש איראני שבו נכתב כך ״הקשר בין הנאצים לאסלאם הוא גזענות, הקשר בין האסלאם לקומוניזם הוא אנטי-מערביות, והקשר בין הקומוניזם לנאציזם הוא דיקטטורה. הקשר המשותף לכל שלוש האידיאולוגיות הקיצוניות הללו - הוא תמיכה בפלסטינים״ ❗️
מדויק 🎯

לוחמה פסיכולוגית - מעקב אחר תודעה, השפעה ונרטיבים

https://t.me/lohama_psy

🧠 שלוש שנים למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר

שלוש שנים אחרי מתקפת הטרור הרצחנית ב- 7 באוקטובר, בשיח המזוהה עם ״ציר ההתנגדות״ כבר לא מסתפקים בציון יום השנה. מתנהל מאמץ ברור לקבע את המשמעות ההיסטורית של האירוע - ובעיקר לשכנע שהמחיר העצום (והלא מספיק לטעמנו) ששילמו חמאס, עזה והציר לא מבטל את מה שהם מציגים כהישג אסטרטגי.
אחת הדוגמאות הבולטות היום מגיעה דווקא מהדובר החדש של גדודי אל-קסאם, הנושא את הכינוי ״אבו עוביידה״. בתמונה שהופצה בשמו נכתב: ״שלוש שנים לחצייה הקדושה: היום שבו זרועות הלוחמים שברו אחת ולתמיד את תפיסת הביטחון של הכיבוש - עד שלא נותרו הרתעה, הכרעה או התרעה״. הבחירה במונח ״החצייה הקדושה״ - العبور المقدس - אינה מקרית מבחינה תודעתית.
חמאס אינו מתאר כאן את 7 באוקטובר רק כמבצע צבאי. הוא מנסה להפוך את עצם חציית הגבול לאירוע בעל מעמד היסטורי וכמעט מקודש.
גם המילה ״חצייה״ מעניינת. בעולם הערבי היא מזוהה היטב עם השיח סביב חציית תעלת סואץ באוקטובר 1973. אין בכך הוכחה שחמאס מתייחס במפורש לאותה מלחמה - אבל לפחות ברמה הסמלית, השימוש במונח מאפשר למסגר את 7 באוקטובר כחצייה ששברה תפיסת ביטחון ישראלית, ולא רק כפשיטה מעבר לגבול. והמשך המשפט אפילו יותר ממוקד:
"הרתעה - הכרעה - התרעה"
אל-קסאם מכוון במפורש לעקרונות המזוהים עם תפיסת הביטחון הישראלית ומנסה לקבע את הטענה שלפיה 7 באוקטובר לא היה רק כישלון מודיעיני או מבצעי - אלא התמוטטות של תפיסה שלמה.
אבל יש כאן עוד פרט תודעתי מעניין. זה אינו ״אבו עוביידה״ המקורי! ח׳דיפה אל-כחלות, האיש שהפך במשך שנים לפנים הרעולות ולקול המזוהה ביותר עם גדודי אל-קסאם, חוסל סוף סוף ב-2025. מחליפו קיבל לא רק את תפקיד הדובר - אלא גם את הכינוי ״אבו עוביידה״, כלומר, חמאס ניסה לשמר לא רק פונקציה ארגונית, אלא גם מותג - האדם מת - הדמות ממשיכה לדבר.
וזה משתלב היטב במסר הרחב שחמאס מנסה לקבע היום: הנהגות יכולות להיפגע, מפקדים יכולים להיהרג ועזה יכולה לשלם מחיר עצום - אבל ״מבול אל-אקצא״ עצמו אמור להישאר בתודעה כאירוע ששינה את ההיסטוריה.
גם איראן וחזבאללה מאמצים קו דומה ומנסים למסגר את שלוש השנים האחרונות דרך השאלה ״מה השתנה בישראל ובאזור״, ולא רק דרך המחיר ששילם הציר, אבל דווקא בשיח הערבי הרחב יותר נשמעת גם קריאה הפוכה לחלוטין:
בלבנון, למשל, חלק מהשיח מבקש לערוך חשבון אחר: אם 7 באוקטובר אכן חולל הישג אסטרטגי לציר - כיצד מודדים מולו את הפגיעה בחזבאללה, אובדן ההנהגה, ההרס בעזה והשינוי במאזן הכוחות האזורי?
וכאן נמצא הקרב התודעתי האמיתי של יום השנה השלישי - חמאס מנסה לקבע:
״החצייה הקדושה ששברה את תפיסת הביטחון הישראלית״.
מבקריו מנסים לקבע:
אירוע שהוביל את עזה ואת ״ציר ההתנגדות״ למחיר חסר תקדים.

📌 שלוש שנים אחרי, המאבק כבר אינו רק על תוצאות המלחמה. הוא גם על הזכות לכתוב את השורה שתופיע בספרי ההיסטוריה.

לוחמה פסיכולוגית - מעקב אחר תודעה, השפעה ונרטיבים

🔴 באיראן כבר קברו אותו ברשת - ואז הוא הופיע בטלוויזיה

ביממה האחרונה רצה ברשתות בפרסית שמועה חריגה סביב עלי פדוי, מבכירי משמרות המהפכה. לפי גרסאות שונות שהופצו, פדוי נעצר, נחקר - ובחלק מהפרסומים אפילו נטען שכבר נגזר עליו עונש מוות ואז פדוי פשוט הופיע מול המצלמות.
ההופעה שלו בטלוויזיה האיראנית סגרה מהר מאוד את החלק העובדתי של הסיפור, אבל פתחה משהו הרבה יותר מעניין מבחינת לוחמה פסיכולוגית.
כלי תקשורת המזוהים עם משמרות המהפכה, בהם Tasnim, לא הסתפקו בהפרכת השמועה. הם לקחו אותה והפכו אותה בעצמם לחלק מהנרטיב האיראני הקבוע על ״מלחמה קוגניטיבית״ שמתנהלת נגד הרפובליקה האסלאמית. כלומר, מבחינת טהרן, הסיפור כבר לא היה רק ״פדוי חי או מת״ - המסר הפך להיות: תראו עד כמה המידע שמגיע מבחוץ אינו אמין, ועד כמה מנסים לגרום לציבור האיראני להאמין שהמערכת מתפרקת מבפנים. ופה נמצאת הנקודה המעניינת.

🧠 לפעמים דיסאינפורמציה שלא מצליחה לפגוע ביריב יכולה בסוף לשרת אותו.
ברגע שמופצת טענה דרמטית שקל מאוד להפריך, המשטר מקבל הזדמנות להציג לציבור הוכחה מוחשית לכך שהצד השני ״משקר״. חשוב להדגיש - נכון לעכשיו לא ראינו ראיות מספקות שמאפשרות לקבוע מי יזם את השמועה, האם היא הופצה כחלק ממבצע מתואם או שפשוט התגלגלה והתרחבה בתוך הרשת. ולכן ההבחנה כאן חשובה:

📌 מה אנחנו יודעים?
פדוי הופיע בפומבי והשמועה על מותו הופרכה.
📌 מה אנחנו לא יודעים?
מי יצר את השמועה, מי דחף אותה והאם מאחוריה עמדה יד מכוונת.
📌 ומה כן שווה לעקוב אחריו?
הדרך שבה המשטר האיראני ממשיך להשתמש בפרשה גם אחרי שהשמועה עצמה כבר קרסה. אם בימים הקרובים נראה את הסיפור הזה ממשיך להופיע ב-Tasnim, Fars, IRNA ובערוצים המזוהים עם משמרות המהפכה, כבר יהיה מעניין לבחון אם הוא הופך מאירוע נקודתי לדוגמה קבועה בשיח האיראני על ״המלחמה התודעתית״ נגדו.


לוחמה פסיכולוגית | מודיעין גלוי, נרטיבים והשפעה

📄 הדוח המלא | סקירת הלכי רוח ונרטיבים – FZ1073

עומאן | אמירויות | סעודיה | התקשורת האזורית

🔁 רוצים לשתף? העבירו את הפוסט או את הקישור לערוץ. בבקשה אל תפיצו את הקובץ מחוץ לערוץ.

© כל הזכויות שמורות ל"לוחמה פסיכולוגית"

📲 https://t.me/lohama_psy

אירוע מוזר וקצת ביזרי מתגלה בשימוש אותו עושים מחבלי התקשורת של חזבאללה בפלטפורמת הטלגרם של המחבל ״עיתונאי״ עלי שעיב, אשר סוכל על ידי ישראל במרץ 2026.
מי ששם ידו על הערוץ הוא ככל הנראה גורם הסברה קרבית של חזבאללה אשר ממשיך לדווח על פעילות צה״ל בדרום לבנון.
לא מן הנמנע שגורמי חזבאללה היו מעורבים בפיתוח התוכן והפלטפורמות של המחבל ״עיתונאי״, ועם מותו ידעו כיצד להמשיך לתפעל את הפלטפורמה…

https://t.me/lohama_psy

אשת ההסברה אשלי וקסמן בקשי בביקורת על תומכי מדורו שמעלימים עין ממה שקורה באיראן